ייסוד ”עצרת בית הנשיא לשלום הילד”, צוות חשיבה לאומי בתחום ילדים, בהובלת הגב׳ אופירה נבון ז״ל, רעיית הנשיא דאז. העצרת מוקמת ביוזמת קבוצת אנשי ציבור ואנשי מקצוע ביניהם: הגב׳ זינה הרמן, ד”ר ברוך לוי, מר אהרן לנגרמן, הגב׳ שרה מלצר, פרופ’ יונה רוזנפלד, גב’ אביבה ליאון, וד”ר אביבה רון.

פעילות העצרת מופרדת מבית הנשיא.

בעקבות פעילות העצרת, מוקמת המועצה הלאומית לשלום הילד כעמותה ציבורית ללא מטרות רווח. חלק ממקימי העצרת הצטרפו לועד המנהל של המועצה, וד”ר יצחק קדמן הוזמן על ידי קבוצת המייסדים לכהן כמנכ”ל העמותה.

המועצה יוזמת ומובילה את הקמת ‘השדולה למען הילד’ בכנסת ישראל.

המועצה משיקה תוכנית חדשנית לייצוג עצמאי של ילדים בהליכים משפטיים.

מוקמת מחלקת הפניות והסיוע (ombudsperson) במועצה. כבר בשנה הראשונה לפעילותה, מתקבלות כ-250 פניות ובקשות לסיוע מהציבור ומילדים עצמם.

מוקמת המחלקה המשפטית, ‘מרכז הילד והמשפט’, במועצה.

המועצה שותפה בייסוד פורום ארגונים למען רווחת הילד בישראל (פארל”י).

המועצה מפרסמת מדריך לעיתונאי בנושא חשיפת קטינים בתקשורת, בשיתוף עם מועצת העיתונות (מהדורה מעודכנת למדריך, ‘ילדים בתקשורת – המותר והאסור’, מפורסמת בשנת 2005).

ישראל חותמת על אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד.

מוקם מרכז המחקר והפיתוח במועצה, ומתחיל פיתוח השנתון הסטטיסטי ‘ילדים בישראל‘.

המועצה יוזמת פרויקט ניסויי בקנה מידה רחב בנושא ייצוג משפטי לילדים. במסגרת הפרויקט נבחרים תיקים מתאימים בהם קיים צורך בייצוג נפרד לילדים, ועורכי דין מתנדבים בפרויקט ממונים כאפוטרופסים לדין על מנת לייצג את עמדת הקטין וטובתו.

ישראל מאשררת את האמנה בדבר זכויות הילד, והאמנה נכנסת לתוקף בישראל.

מפורסמת המהדורה הראשונה של ‘ילדים בישראל – השנתון הסטטיסטי’. השנתון נערך על ידי מרכז המחקר והפיתוח במועצה, ומאז מהדורה חדשה ומעודכנת של השנתון יוצאת לאור בכל שנה.

מושק קמפיין ציבורי, בהובלת המועצה, בנושא “חינוך ללא אלימות“.

המועצה מוציאה לאור פרסום בנושא תינוקות מכורים לסמים.