המחלקה המשפטית במועצה לשלום הילד (‘מרכז הילד והמשפט’) הינה גוף מוביל בכל הנוגע לקידום הליכי חקיקה. קרוב לשלושה עשורים, המחלקה יזמה, ניסחה, וקידמה מעל 100 הצעות חוק, חוקים ותיקוני חקיקה בתחומים שונים הנוגעים לזכויות הילד, לשלומו ולרווחתו.
לוח החקיקה מביא מספר דוגמאות נבחרות מבין שלל החוקים שהמועצה הייתה מעורבת בקידומם:
החוק מאפשר לקטין לבקש בדיקה לגילוי נגיפי איידס ללא אישור הורה או אפוטרופוס, וקובע תנאים לעריכת הבדיקה ולאופן מתן הודעה לקטין על תוצאות הבדיקה.
החוק קובע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, ותוך שמירה על כבוד התלמיד, עובדי ההוראה וצוות המוסד החינוכי. החוק קובע, בין היתר, את זכות התלמיד לחינוך, איסור הפליה של תלמיד, איסור על ענישה גופנית או השפלה, והסדרים בנוגע להקמת מועצת תלמידים, הרחקת תלמיד ממוסד חינוכי, ועוד.
התיקון קבע חובת דיווח על עבירת מין שבוצעה נגד קטין גם מקום בו הפוגע הוא בן משפחה של הקטין שטרם מלאו לו 18 שנים.
התיקון הרחיב את מסגרת חינוך החובה (שנקבעה לפני כן לסוף כיתה י’ בלבד) עד סוף כיתה יב’ וסיום לימודי בית ספר תיכון.
החוק מטפל בתופעה של כניסת גורמים מסחריים לבתי ספר לשם הצגה ופרסום של מוצרים ושירותים לתלמידים. החוק אוסר על פעילויות מסחריות שונות בשטח מוסד החינוך, וכן על מסירה של מידע על התלמידים או משפחתם לעוסק או מפרסם.
החוק מורה על הקמת מרכזי סיוע שייוחדו למתן טיפול ראשוני לקטינים נפגעי עבירת מין או אלימות, כך שקטינים לא ייאלצו לעבור בין גורמים שונים לצרכי טיפול וחקירה. מרכז הסיוע מקנה סיוע ראשוני, לרבות בענין אבחון וטיפול רפואי, אבחון וטיפול נפשי, ופגישה עם חוקר ילדים או חוקר משטרה.
התיקון הרחיב את רשימת המוסדות בהם אדם שהורשע בעבירת מין אינו יכול לעבוד, והחיל את החוק גם על ארגונים ועמותות המעסיקים בתמורה או שלא בתמורה חונכים, מדריכים, מורים, מטפלים או מלווים ששוהים עם ילדים במסגרת פעילותם.
התיקון קובע הגבלות גיל לאימון במטווח קליעה ולהפעלת כלי ירייה.
התקנות קובעות הסדרים לגבי ילדים שזקוקים להשגחה קבועה ותלויים בעזרת הזולת, ילדים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד, או ילדים עם ליקוי מיוחד. התקנות מכירות, במקרים המתאימים, גם בצרכים המיוחדים של ילדים נכים מתחת לגיל 3, כאשר הם תלויים לחלוטין או במידה רבה בעזרת הזולת.
החוק נועד להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי מי שהורשעו בעבירות מין, גם לאחר שריצו את עונשם, וזאת באמצעות קיום הערכת מסוכנות והשמה בתוכניות פיקוח ומעקב. התיקון החיל את החוק גם על מי שהורשעו בפרסום תועבה והחזקת פרסומי תועבה בהם מופיעים ילדים.
איסור פרסום שם קטין שהוא צד להליך אזרחי במקרה שהפרסום חושף פרטים אודות מצבו הבריאותי או שמגלה נסיבות המפורטות בחוק הנוער.
התיקון קבע הסדר מתקדם לפיו ילדים נפגעי עבירה שבית המשפט פסק להם פיצוי כספי מטעם הנאשם יקבלו את הסכום, עד לתקרה של 10,000 ₪, ישירות, ובאופן מיידי, ממרכז הגבייה. כך, קטינים נפגעי עבירה יכולים לנצל את כספי הפיצוי לצרכיהם, ונחסך מהם הליך ממושך.
התיקון קובע הסדרים שונים, בין היתר בנוגע למעבר ספורטאים קטינים מאגודת ספורט אחת לאחרת.
התיקון העלה את גיל הנישואין המותר בישראל, שעמד לפני כן על 17, ל-18 שנים.
התיקון מסדיר את הליך ההשעיה של עובד חינוך בבית ספר במקרים בהם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד ילדים.
החוק הסדיר לראשונה את פעילותן של משפחות אומנה, קבע את אחריות המדינה למערך האומנה, והגדיר את הזכויות, החובות והסמכויות של הצדדים בהליך, לרבות הילדים. בנוסף, החוק קבע מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה ובהשמה חוץ-ביתית ועל מינוי ממונה לקבלת התלונות ולבירורם.
התיקון איפשר לגלות ולפרסם את דבר האימוץ, אם המאמץ והמאומץ חפצים בכך. התיקון כולל סייגים לגילוי על מנת להגן על פרטיות ילדים וצדדים שלישיים.
התיקון מסדיר את הליך ההשעיה של עובד שירות בבית ספר במקרים בהם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד ילדים.
התיקון קובע כי במקרה בו הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי, לא תידרש הסכמת אותו הורה לטיפול רפואי בילד ולא יימסר לו מידע לגבי הטיפול הרפואי בילד. וזאת, במטרה להגן על הילד ולאפשר לו לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לו עקב הפגיעה.
